מהלך פיננסי יכול להיות נכון על הנייר, ועדיין להיכשל אם השוק לא הוכן אליו בזמן.
המהלך של "ארית תעשיות" להנפקת רשף, והאופן שבו הוא נחשף לשוק, מספקים דוגמא מצוינת לאתגר שחברות מתמודדות או יתמודדו איתו: כיצד מתכננים מהלך פיננסי משמעותי תוך ניהול נכון של ציפיות המשקיעים.
כאשר הידיעה על הכוונה להנפיק את רשף פורסמה לראשונה בכלכליסט, המהלך תפס את השוק בהפתעה. רק לאחר מכן פורסם התשקיף עם הפרטים המלאים, אליו הגיבו המוסדיים בחוסר נוחות.
החשש הגדול היה מהפיכת "ארית" לחברת החזקות עם פעילויות נוספות, בתחום האנרגיה המתחדשת לדוגמא. השוק תימחר את אי הוודאות במהירות והמניה ירדה באופן חד.
יום לאחר מכן התנהלו שיחות מאוחרות עם הגופים המוסדיים, ורק בשלב הזה התברר לחברה שהמהלך אינו זוכה לגיבוי. בשלב הזה כבר היה קשה לשנות את הנרטיב: כאשר דיאלוג עם משקיעי ליבה מתקיים רק אחרי פרסום ציבורי, הפידבק מגיע בשלב שבו השוק כבר הגיב ולא בשלב שבו אפשר עדיין להשפיע על התגובה. לבסוף הנהלת "ארית" בחרה לשנות מתווה ולבצע גיוס פרטי בלבד. חשוב לומר, ייתכן שהמהלך נבנה מתוך שיקולים מקצועיים נכונים, וייתכן שגם התקבלו עצות לגיטימיות מגורמים שמסתכלים על טובת החברה. אבל גם המהלך הטוב ביותר עלול לייצר את התוצאה ההפוכה אם השוק לא הוכן אליו נכון.
״בשלב הזה כבר היה קשה לשנות את הנרטיב: כאשר דיאלוג עם משקיעי ליבה מתקיים רק אחרי פרסום ציבורי, הפידבק מגיע בשלב שבו השוק כבר הגיב ולא בשלב שבו אפשר עדיין להשפיע על התגובה.״
שוק ההון לא אוהב הפתעות, ובוודאי לא אוהב אזורי אי ודאות לגבי מבנה החברה. בעקבות ההתפתחות, דווח כי רשף תגייס הון בהנפקה פרטית לפי שווי של כ-3.75 מיליארד שקל, נמוך משמעותית מהשווי של כ4.3 מיליארד שקל שתוכנן בהנפקה הציבורית המקורית. הגיוס, בהיקף של כ-550 מיליון שקל, מובל על ידי כלל, הפניקס ומור, אותם גופים מוסדיים מרכזיים ובעלי עניין בארית, שעמדתם הייתה דומיננטית גם בשלב הקודם.
בפועל, השוק קבע את התמחור, והחברה התאימה את המהלך למציאות שנוצרה. עם זאת, עולה השאלה האם ניתן היה לנהל זאת אחרת?
כנראה שכן.
מהלך מתואם יותר מול בעלי העניין המרכזיים, תקשורת יזומה לפני הפרסום בתקשורת, והכנה של השוק לרציונל של ההנפקה עם דו שיח לגבי המבנה היו יכולים לצמצם מהתנודתיות, שמחקה כמעט מיליארד שקל משווי השוק של "ארית" בזמן קצר, ולהותיר את הפוקוס על הצדדים העסקיים החיוביים של רשף, במקום על חוסר הבהירות בתהליך.
המקרה של "ארית" ממחיש כיצד תכנון מהלך מול שוק ההון חייב לכלול לא רק היבטים פיננסיים, אלא גם ניהול מערכות יחסים עם המשקיעים. תיאום ציפיות אינו "שלב משלים", אלא חלק בלתי נפרד ממנו. במקרה הזה, המחיר של הפער התקשורתי התבטא גם בתנודתיות חריגה וגם בהפחתת שווי ביחס לתכנון המקורי.
