כל טלטלה גלובלית מייצרת מנצחים חדשים בשוק ההון
יש רגע קבוע כמעט בכל משבר פיננסי. זה הרגע שבו המסכים נצבעים באדום, המדדים צונחים, והמשקיעים ממהרים למכור כמעט כל דבר שזז. החדשות מתמלאות בתחזיות קודרות, המומחים מזהירים מפני קריסה נוספת, והתחושה היא שהשוק כולו נכנס למצב הישרדות.
אלא שבפועל, משברים מודרניים כמעט אף פעם אינם מוחקים ערך באופן אחיד.
במקרים רבים הם עושים דבר אחר לגמרי: הם מעבירים ערך מסקטורים מסוימים לאחרים.
המשבר מביא איתו שינוי שמשפיע על הדינמיקה של הסקטורים והחברות, חלק מגלים שאיבדו יתרון תחרותי, בעוד אחרים מגלים לפתע שהמציאות החדשה פועלת דווקא לטובתם.
מי שמצליח לזהות את הדינמיקה הזו מוקדם, לא רק שורד את המשבר, אלא יוצא ממנו מחוזק.
״משברים מודרניים כמעט אף פעם אינם מוחקים ערך באופן אחיד. במקרים רבים הם עושים דבר אחר לגמרי: הם מעבירים ערך מסקטורים מסוימים לאחרים.״
המשברים מתקצרים והכסף זז מהר יותר
אחד השינויים הדרמטיים ביותר בשוק ההון בעשור האחרון הוא קיצור מחזורי המשבר. בעבר, משברים פיננסיים התנהלו בקצב איטי בהרבה: ירידות ממושכות, התייצבות ארוכה והתאוששות שנמשכה שנים. היום התהליך נראה שונה לחלוטין.
השווקים מגיבים במהירות גבוהה הרבה יותר, ולעיתים גם מתאוששים באותה מהירות.
משבר הקורונה היה הדוגמה הקיצונית ביותר לכך.
בתוך 23 ימי מסחר בלבד צנחו המדדים ביותר מ-34%. אבל בתוך כחמישה חודשים בלבד כבר חזרו לשיאים חדשים, הרבה לפני שהכלכלה עצמה התאוששה.
לעומת זאת, במשבר הפיננסי של 2008 הירידה במדד S&P 500 אמנם הגיעה לכ-57%, אך היא נמשכה 17 חודשים. ההתאוששות ארכה כמעט ארבע שנים.
גם המשברים האחרונים – האינפלציה שנוצרה בעקבות מלחמת אוקראינה או זעזועי הסחר והמכסים – הובילו לירידות חדות של 25% ו-20% בהתאמה, אך תקופת חוסר היציבות הייתה קצרה בהרבה.
״אחד השינויים הדרמטיים ביותר בשוק ההון בעשור האחרון הוא קיצור מחזורי המשבר. בעבר, משברים פיננסיים התנהלו בקצב איטי בהרבה: ירידות ממושכות, מיתון עמוק והתאוששות שנמשכה שנים. היום התהליך נראה שונה לחלוטין״
הסיבות לכך רבות. הבנקים המרכזיים פועלים מהר יותר, המסחר האלגוריתמי מגביר תנודתיות, ומידע זורם לשוק בזמן אמת. אבל הסיבה העמוקה יותר היא התנהגותית: ההון הגדול כבר אינו מחכה להתייצבות. הוא מחפש מיד את הסקטור הבא שיכול להוביל את השוק.
התוצאה היא תופעה מעניינת: בעוד הכלכלה הריאלית עדיין מתמודדת עם השלכות המשבר, שוק ההון כבר מחפש את המנצחים של השלב הבא.
הקורונה: הטכנולוגיה הופכת לתשתית של הכלכלה
משבר הקורונה היה הלם כלכלי חריג בעוצמתו. הסגרים העולמיים עצרו את התעופה, פגעו בצריכה הפיזית והשביתו ענפים שלמים. תיירות, תעופה, קמעונאות מסורתית ונדל״ן מסחרי ספגו פגיעה מיידית בהכנסות. גם הבנקים הגדילו הפרשות להפסדי אשראי מחשש לגל של חדלות פירעון.
אבל במקביל התרחש תהליך אחר לגמרי. העולם עבר לדיגיטל במהירות חסרת תקדים. עבודה מהבית, לימודים מרחוק, מסחר מקוון ושירותי ענן הפכו בתוך שבועות למרכיב בסיסי של הפעילות הכלכלית.
במציאות הזו, חברות הטכנולוגיה לא היו רק עוד סקטור, הן הפכו לתשתית שמאפשרת לכלכלה להמשיך לפעול. שוק ההון זיהה זאת באופן מיידי. מניות הטכנולוגיה התאוששו במהירות והובילו את העליות במדדים המרכזיים. מדד הנאסד״ק זינק בכ-90% בתוך פחות משנה.
״חברות הטכנולוגיה לא היו רק עוד סקטור, הן הפכו לתשתית שמאפשרת לכלכלה להמשיך לפעול. שוק ההון זיהה זאת באופן מיידי. מניות הטכנולוגיה התאוששו במהירות והובילו את העליות במדדים המרכזיים״
הדבר התבטא גם בתמחור המניות. המכפיל העתידי הממוצע – היחס בין מחיר המניה לרווח הצפוי – עלה מ-13 בשפל ל-22 בתוך חודשים ספורים. המשמעות הייתה ברורה: המשקיעים לא האמינו שמדובר רק בהתאוששות זמנית. הם העריכו שהקורונה האיצה תהליך עמוק יותר: מעבר של הכלכלה כולה לעולם דיגיטלי.
כשהריבית עולה, הבנקים חוזרים למרכז הבמה
המשבר הבא הגיע מכיוון אחר לגמרי. הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה לזינוק במחירי האנרגיה והסחורות שהובילה לגל אינפלציה עולמי. הבנקים המרכזיים הגיבו בהעלאות ריבית חדות, המהירות ביותר מזה עשורים.
השינוי הזה פגע במיוחד במניות הצמיחה, ובעיקר בטכנולוגיה. שווי חברות צמיחה נשען במידה רבה על רווחים עתידיים. כאשר הריבית עולה, הערך הנוכחי של אותם רווחים נשחק ולכן גם שווי החברות יורד.
מניות טכנולוגיה שנסחרו קודם לכן במכפיל של כ-32 עברו להיסחר סביב מכפיל 24. גם חברות נדל״ן נפגעו מעליית הריבית ועלויות המימון הגבוהות.
״שווי חברות צמיחה נשען במידה רבה על רווחים עתידיים. כאשר הריבית עולה, הערך הנוכחי של אותם רווחים נשחק ולכן גם שווי החברות יורד.״
אבל במקביל הופיעו מנצחים אחרים. עליית הריבית הרחיבה את מרווחי האשראי של הבנקים ושיפרה את השורה התחתונה שלהן. עבור המערכת הבנקאית מדובר בסביבה עסקית רווחית במיוחד.
בישראל הדבר היה בולט במיוחד: הבנקים רשמו רווחי שיא ונסחרו במכפילי הון שלא נראו כאן במשך שנים. בעוד מכפילי הטכנולוגיה התכווצו, מכפילי הבנקים דווקא התרחבו.
משברי סחר: החזרה לנכסים ריאליים
זעזועים גיאופוליטיים ומשברי סחר יוצרים אי-ודאות מסוג אחר. הם פוגעים בצמיחה הגלובלית ומשבשים את שרשראות האספקה.
במצבים כאלה נפגעים במיוחד סקטורים שתלויים בסחר בינלאומי:
תעשייה גלובלית, יצרנים מוטי יצוא וחברות טכנולוגיה עם מערכי ייצור בינלאומיים.
בתקופות כאלה אפילו מדדים רחבים כמו S&P 500 עלולים להתקרב לשוק דובי.
״זעזועים גיאופוליטיים ומשברי סחר יוצרים אי-ודאות מסוג אחר. הם פוגעים בצמיחה הגלובלית ומשבשים את שרשראות האספקה.״
לעומת זאת, נכסים ריאליים מקומיים – ובראשם נדל״ן מניב – נתפסים לעיתים כעוגן יציב יותר. פעילותם פחות תלויה בשרשראות אספקה גלובליות, וחוזי שכירות רבים צמודים למדד ומספקים הגנה חלקית מפני אינפלציה.
גם חברות הקשורות לכרייה ומתכות יקרות ונדירות נהנו מהמצב החדש, שכן המכסים העלו בעקיפין את מחירי הסחורות והניבו לחברות עם שיעור המכס הנמוך יתרון על פני המתחרות שהיו זולות יותר קודם לכן.
המשבר הבא כבר יוצר מנצחים
מי שמסתכל על המשברים של השנים האחרונות רואה דפוס ברור. בשלב הראשון מגיעה פאניקה. מכפילים מתכווצים, כמעט כל הנכסים יורדים, והתחושה היא שהשוק כולו מסוכן.
אבל זמן קצר לאחר מכן מתרחש תהליך אחר: המשקיעים מנסים להבין מי ייהנה מהמציאות החדשה. ברגע שהשוק מזהה את המנצחים הפוטנציאליים, המחירים שלהם מתחילים לעלות, לעיתים עוד לפני שהרווחים עצמם משתפרים.
התהליך הזה, של הסתכלות קדימה על המציאות החדשה, הופיע ביתר שאת בתחילת המלחמה הנוכחית מול איראן, כאשר כבר ביום המסחר הראשון למלחמה המדדים רשמו את יום המסחר החיובי ביותר בשנים האחרונות.
ובסוף, שוק ההון עושה את מה שהוא תמיד יודע לעשות
לכן בכל משבר מתרחש אותו תהליך: חלק מהחברות נופלות, אחרות מזנקות, והכסף זז במהירות למקומות שבהם הוא מאמין שיימצא הרווח הבא.
זו אולי הסיבה שהשווקים נראים לעיתים מנותקים מהמציאות. הכלכלה עוד מתמודדת עם המשבר, אבל השוק כבר מחפש את הסיפור של מחר.
בכל משבר – חלק מהחברות נופלות, אחרות מזנקות.
ההבדל ביניהן הוא מי מגיב נכון למצב החדש ומזהה את ההזדמנות הנכונה ופועל בהתאם. לעומת מי שמחכה שהמצב יסתדר מעצמו.
