Mergers and Acquisitions 1

מיזוגים ורכישות: המבחן של ההנהלה

בכל שנה מודיעות עשרות חברות ציבוריות בישראל על מיזוג או רכישה. אצל חלקן המהלך משנה את פני העסק, ואצל אחרות מתברר בדיעבד שהמחיר היה גבוה מהיכולת לשאת אותו. במקרים רבים, איכות הרעיון העסקי לבדה אינה מספיקה. ישנם שני משתנים שניתן לבחון כבר בתחילת הדרך, הסינרגיה ויכולת המימון, אשר עשויים להשפיע באופן מהותי על הסיכוי שהעסקה תצליח או תיכשל.

בכל שנה מודיעות עשרות חברות ציבוריות בישראל על מיזוג או רכישה. אצל חלקן המהלך משנה את פני העסק, ואצל אחרות מתברר בדיעבד שהמחיר היה גבוה מהיכולת לשאת אותו. במקרים רבים, איכות הרעיון העסקי לבדה אינה מספיקה. ישנם שני משתנים שניתן לבחון כבר בתחילת הדרך, הסינרגיה ויכולת המימון, אשר עשויים להשפיע באופן מהותי על הסיכוי שהעסקה תצליח או תיכשל.

מיזוג או רכישה הם מהאירועים המשמעותיים ביותר בחייה של חברה ציבורית. האופן שבו מספרים את העסקה, מסבירים את ההיגיון שמאחוריה ומציגים למשקיעים את התמונה המלאה, יכול להשפיע באופן מהותי על האופן שבו השוק מעריך את החברה בהמשך הדרך.
״במקרים רבים, איכות הרעיון העסקי לבדה אינה מספיקה. ישנם שני משתנים שניתן לבחון כבר בתחילת הדרך, הסינרגיה ויכולת המימון, אשר עשויים להשפיע באופן מהותי על הסיכוי שהעסקה תצליח או תיכשל.״
ננתח באמצעות שלושה קייס סטדי שלושה תרחישים שונים לגמרי: עסקה שההיגיון שלה היה נכון אבל מבנה המימון שלה שבר אותה, עסקה שגדלה בהדרגה עד שהפכה למנוע הצמיחה המרכזי של הרוכשת, ומקרה פתוח – חברה שהתשתית שלה כבר ממומנת במלואה, וכל מה שנותר הוא למצוא את הפעילות שתשלים אותה.

הפער בין המחיר להבטחה

בפני המשקיעים ניצבת שאלה לגבי הפוטנציאל האמיתי של העסקה: האם השווי שייווצר יצדיק את המחיר, את המינוף ואת הסיכון שנלקח. כדי לענות על השאלה הזו, משקיעים בוחנים את העסקה בשני טווחי זמן שונים.

בטווח הקצר, השוק מנסה לתמחר את מה שהוא מבין על העסקה באותו רגע. השוק בוחן אם יש היגיון בעסקה, ותגובת המניה מיד לאחר ההודעה יכולה להיות שונה לגמרי מזו שתגיע בטווח הארוך.

בטווח הארוך, לעומת זאת, החברה נדרשת להוכיח את התוצאה בפועל, והמשקיע כבר יכול לבחון את התזה שהוצגה מול המספרים בשטח – האם היעדים שהוצגו בזמן ההכרזה אכן מתממשים בדוחות הכספיים שמתפרסמים לאורך הדרך.

הפער הזה, בין מה שהשוק מתמחר ברגע ההודעה לבין מה שמתברר בפועל בהמשך, הוא חלק בלתי נפרד מהנרטיב שהחברה צריכה לדעת לספר כבר מהיום הראשון.

חמש שאלות לבחינת מיזוג או רכישה

עוד לפני שבוחנים תוצאות, יש כמה שאלות שמלוות את המשקיעים בעסקאות מיזוג ורכישה מהרגע שהן מוכרזות:

01

האם הפעילות משתלבת בתוך התשתית הקיימת?

אותם לקוחות, אותו תחום, אותו מוניטין

02

האם לחברה יש את האמצעים לממן את הרכישה?

או שנדרשים חוב, דילול והשקעה

03

עד כמה לחברה יש מרווח תמרון בתוך התחזית שלה?

ככל שיותר כך יש סיכון נמוך יותר

04

מתי אנחנו צפויים לראות את השפעת הרכישה?

מתי הסיפור יפגוש את המציאות

05

מה היחס בין מכפילי החברות?

כשמכפיל החברה הרוכשת גבוה ממכפיל החברה הנרכשת יש מקום להצפת ערך

01

האם הפעילות משתלבת בתוך התשתית הקיימת?

אותם לקוחות, אותו תחום, אותו מוניטין

02

האם לחברה יש את האמצעים לממן את הרכישה?

או שנדרשים חוב, דילול והשקעה

03

עד כמה לחברה יש מרווח תמרון בתוך התחזית שלה?

ככל שיותר כך יש סיכון נמוך יותר

04

מתי אנחנו צפויים לראות את השפעת הרכישה?

מתי הסיפור יפגוש את המציאות

05

מה היחס בין מכפילי החברות?

כשמכפיל החברה הרוכשת גבוה ממכפיל החברה הנרכשת יש מקום להצפת ערך

Mergers and Acquisitions 2
התשובות לשאלות האלה נגזרות בסופו של דבר לשני פרמטרים מרכזיים שמשקיעים בשוק ההון מתמחרים בהם עסקאות:
  1. ההתאמה של החברה הרוכשת לנרכשת (סינרגיה).
  2. העלות של העסקה (מימון).

משם נגזר גם הנרטיב שהחברה יכולה לספר – ככל שפחות מהלכים ושינויים צריכים לקרות כדי שהעסקה תצליח, כך פשוט יותר לספר את הסיפור למשקיעים.

סינרגיה: האם הנרכשת נשענת על הקיים

הפרמטר הראשון שנבחן הוא עד כמה הפעילות הנרכשת נשענת על הנכסים הקיימים כבר בחברה הרוכשת – לקוחות, תשתית, ערוצי הפצה, מוניטין, טכנולוגיה, ידע, פטנטים, מוצרים משלימים ועוד. ככל שהחפיפה בין הפעילויות גדולה יותר, המינוף התפעולי עובד לטובת הרוכשת, והסינרגיה הצפויה גדולה יותר. זהו הפרמטר שמסביר מדוע עסקה זהה, בשני הקשרים ארגוניים שונים, יכולה להוליד תוצאות הפוכות לחלוטין.

יכולת מימון: האם החברה יכולה להחזיק מעמד עד שהתוצאה מוכחת

הפרמטר השני הוא האם החברה יכולה לממן את העסקה עד לרגע שבו היא "מוכיחה את עצמה" בדוחות. עסקה שנשענת על חוב יקר עשויה לקצר את לוחות הזמנים שעומדים לרשות ההנהלה, ולוחות הזמנים האלה הם דבר שהחברה לא תמיד שולטת בו או עומדת בו. עסקה יכולה להיות נכונה לחלוטין מבחינת ההיגיון העסקי שמאחוריה, ועדיין להישבר על יכולת המימון – וזה בדיוק מה שקרה במקרה הראשון שבחרנו לבחון.
Mergers and Acquisitions 3

קייס סטדי: טבע - אקטביס, העסקה הנכונה, המבנה הלא נכון.

ההיגיון התעשייתי מאחורי העסקה היה מוצק – סינרגיות שנתיות צפויות של כ-1.4 מיליארד דולר. אבל מבנה המימון של העסקה הוא שהכריע בסופו של דבר את הכף.
מחיר העסקה עמד על 40.5 מיליארד דולר, וטבע גייסה אותו בין השאר באמצעות גידול בחוב של מעל 30 מיליארד דולר. יחס החוב נטו ל-EBITDA של החברה זינק ל-4.85, רמה שלא הותירה לחברה מרווח תמרון במקרה שהתרחיש הבסיסי לא יתממש במלואו ובמהירות הנדרשת. המכפיל ששולם על אקטביס נע בטווח של 15 עד 17 על ה-EBITDA שלה, גבוה ממכפיל טבע עצמה שנע בין 11.5 ל-12, ואף גבוה ממכפילי עסקאות דומות שנעשו באותה תקופה בענף. כדי להצדיק מחיר כזה, טבע הייתה צריכה מימוש מלא של תכנית הרכישה, עם מרווח קטן מאוד לטעויות.
״יחס החוב נטו ל-EBITDA של החברה זינק ל-4.85, רמה שלא הותירה לחברה מרווח תמרון במקרה שהתרחיש הבסיסי לא יתממש במלואו ובמהירות הנדרשת.״
שווי המניה מספר את הסיפור בצורה הברורה ביותר.
בעת ההכרזה על העסקה, ביולי 2015, נסחרה מניית טבע סביב 57 דולר. באוגוסט 2016, עם השלמת העסקה, היא כבר ירדה ל-52 דולר, ירידה של כ-9%. בפברואר 2017, כחצי שנה לאחר ההשלמה, כאשר התחילה שחיקת מרווחים משמעותית בשוק הגנריקה בארה"ב ולצד עזיבת המנכ"ל, המניה נסחרה סביב 34 דולר – נפילה של כ-35% מרגע ההכרזה.
באוגוסט 2017, בחודש שבו נרשמה מחיקת מוניטין, איבדה המניה כ-50% נוספים מערכה, ונסחרה סביב 17 דולר. מהרגע שבו הוכרזה העסקה ועד שהושלמה, המשקיעים תמחרו בעיקר את הסינרגיה החיובית הפוטנציאלית. שנה לאחר מכן הם כבר תמחרו בעיקר את גובה המימון ואת הסיכון שבו.
Mergers and Acquisitions 4

המספרים בדוחות הכספיים מספרים סיפור דומה.
בין 2015 ל-2017 נרשם גידול של 14% בהכנסות, אבל לצדו שחיקה של 9% במרווח הגולמי, מעבר מרווח להפסד בשורה התחתונה, נפילה בתזרים מפעילות שוטפת ומינוף גבוה במיוחד. הגידול בהכנסות פשוט לא ירד לשורה התחתונה. בטבע החיסכון התפעולי התממש בחלקו, אבל הוא נבלע בעלויות המימון הגבוהות שנלוו לעסקה.

Mergers and Acquisitions 5

קייס סטדי: טלסיס - Variscite

בקצה השני של הספקטרום נמצאת רכישה שגדלה בהדרגה, עד שהנרכשת הפכה למנוע הצמיחה המרכזי של הקבוצה כולה. טלסיס לא רכשה את חברת Variscite בבת אחת, אלא בנתה את ההחזקה שלה בשלבים לאורך עשור שלם.
בינואר 2014 רכשה טלסיס אחזקה ראשונית של 32% במניות Variscite, לפי מכפיל EBITDA של כ-5.7, תמורת 2.24 מיליון דולר. במרץ 2015 הועלתה ההחזקה ל-53.5%, בתשלום שני של 3.24 מיליון דולר. ביוני 2017 היא גדלה ל-68%, בתשלום שלישי של 8.65 מיליון דולר. ורק במרץ 2024, כעשר שנים לאחר הצעד הראשון, השלימה טלסיס את רכישת מלוא מניותיה של Variscite, בהקצאת מניות שהעמידה את ההחזקה על 100%, כשהיא כבר מאוחדת במלואה בדוחות.
Mergers and Acquisitions 6

מכפיל הרכישה עלה בכל שלב – מ-5.7 בשלב הראשון ועד לטווח של 8.0 עד 9.0 בשלב האחרון – אבל במקביל עלה גם ערכה של Variscite עצמה. מכפיל העסקה הכולל, בטווח של 5.5 עד 6.0, נותר נמוך הן ממכפיל טלסיס עצמה, שנע בין 7.5 ל-8.5, והן ממכפיל ה-EBITDA הממוצע בשוק באותן שנים, ולכן נתפס לאורך הדרך כהזדמנותי. מה שטלסיס בעצם קנתה בתמורה למכפיל שעלה עם כל שלב היה ודאות עבור בעלי המניות שלה: כל שלב בעסקה הוכיח את עצמו, ואף שלב לא מומן על חשבון מינוף שהיה עלול לסכן את החברה כולה.

״מכפיל העסקה הכולל, בטווח של 5.5 עד 6.0, נותר נמוך הן ממכפיל טלסיס עצמה, שנע בין 7.5 ל-8.5, והן ממכפיל ה-EBITDA הממוצע בשוק באותן שנים, ולכן נתפס לאורך הדרך כהזדמנותי.״

התוצאה העסקית תומכת בגישה הזו. בעשור שבין 2014 ל-2024 נרשם גידול מדורג ועקבי בהכנסות, שיפור משמעותי ומתמשך במרווח הגולמי ובמרווח התפעולי, גידול של פי 13 ברווח הנקי, מעבר לתזרים מפעילות חופשי חיובי וחזק, ושמירה על יחס חוב נמוך למאזן לאורך כל התקופה. בניגוד למקרה של טבע, הגידול בכל הפרמטרים היה עקבי, ולא הוכבד בשום שלב בעלויות מימון גבוהות שבלעו אותו.

Mergers and Acquisitions 7

קייס סטדי: גלוברנדס - חברה שהתשתית שלה כבר ממתינה

גילוי נאות: גלוברנדס נמנית בין לקוחותיה של אקספוננט, ולכן החברה אינה מדורגת או מוערכת במסגרת מחקר זה. הניתוח שלהלן מוצג כמקרה פתוח, ולא כמסקנה.

המקרה השלישי הוא שונה במהותו משני הקודמים, משום שהוא אינו עסקה שכבר בוצעה, אלא שאלה פתוחה: מה קורה כשחברה עם תשתית פעילה וממומנת מחפשת פעילות סינרגטית חדשה?

גלוברנדס בנתה במהלך השנים מערך הפצה ארצי שמשרת רשתות מזון, בתי מרקחת וקמעונאים בכל הארץ. המערך כולל מרכז לוגיסטי פעיל עם קיבולת, צי הפצה עם משאיות ומסלולים ארציים קיימים, כוח מכירות עם נוכחות בנקודות המכירה בכל הארץ, וידע רגולטורי וקשרי קמעונאות שנצברו לאורך זמן. במילים אחרות, תשתית ההפצה כבר קיימת ואין צורך במינוף או מימון יקר כדי לבנות או להגדיל אותה. המשתנה היחיד שנותר פתוח הוא הסינרגיה – אילו פעילות תיכנס למערך הקיים ותנצל אותו במלואו.
ההבדל מהמקרים הקודמים בולט: מכיוון שהתשתית כבר קיימת וממומנת, אין צורך בחוב חדש או בדילול כדי לרכוש אותה. לצד זאת, לחברה יש לוח זמנים ברור לפעול לפיו – עד לסיום הסכם ההפצה הקיים, בפברואר 2027 – וזהו לוח זמנים שעובד לטובת בעלי המניות ולא נגדם: הוא נותן לחברה די והותר זמן לאתר את החלופה הטובה והנכונה ביותר עבורה, במקום למהר אל העסקה הזמינה. מרכז ההפצה, כוח המכירות וצי ההפצה כבר פועלים ממילא, כך שהמינוף התפעולי עובד לטובת החברה ברגע שתימצא הפעילות המתאימה. באופן הזה החברה יכולה לקדם רכישה בעלת השפעה הדרגתית: בשלב הראשון לצמצם את הפגיעה הצפויה מאובדן הסכם ההפצה הקיים, ובשלב השני להפוך את הפעילות החדשה למנוע צמיחה עתידי. המבחן של החברה, אם כן, הוא לא שאלה של יכולת מימון אלא של ניצול נכון של הזמן העומד לרשותה – למצוא את הפעילות שממקסמת את הסיכוי ומצמצמת את הסיכון, מתוך מגוון אפשרויות שיכולות להתאים למערך הקיים.

מה קרה בשלושת המקרים

כאשר מציבים את שלושת המקרים זה לצד זה, מתקבלת תמונה ברורה של איך שני הפרמטרים – סינרגיה ויכולת מימון – משפיעים במידה רבה על גורל העסקה. בטבע ההיגיון התעשייתי היה נכון וסינרגיה גבוהה הייתה על הפרק, אבל מבנה החוב לא השאיר לחברה זמן להוכיח את הסינרגיה הזו בפועל. בטלסיס הסינרגיה הייתה גבוהה מלכתחילה, והמימון הגיע כל פעם מתוך הקיים – כל שלב מומן והוכיח את עצמו לפני שהחברה עברה לשלב הבא. בגלוברנדס התשתית כבר ממומנת במלואה, והסינרגיה היא המשתנה שעדיין נמצא בבחינה.

נספח - ההקשר העולמי: מחזוריות במכפילים

בחינה של עסקאות בודדות מקבלת משמעות נוספת כשמסתכלים עליה על רקע התנהגות השוק העולמי לאורך זמן. נתוני PitchBook על מכפילי EV/EBITDA בעסקאות מיזוגים ורכישות בין 2015 ל-2024 מראים תנודתיות, הן במספר העסקאות שנחתמו בכל שנה והן במחיר שהמשקיעים היו מוכנים לשלם עליהן, שנובעת מהשינויים והתנאים הגלובליים בשוק ההון.
ניתן להמחיש את המחזוריות הזו דרך ארבע שנים רצופות בין 2021 ל-2024.

שנת 2021 הייתה שנת ההייפ: ברקע הורדת הריבית וההרחבה הכמותית, מספר העסקאות הגיע לשיא של כ-44.6 אלף עסקאות, והמכפיל הממוצע הגיע לשיא של 10.5 – סביבה שבה יש הרבה כסף זמין, מימון זול, תחזיות אופטימיות ותחרות גבוהה בין קונים.

2022 הייתה שנת הסגירה המאוחרת: מספר העסקאות נשאר גבוה יחסית, כ-42.8 אלף, אבל המכפיל כבר נפל ל-8.7 – עסקאות שעליהן עבדו בתקופת הגאות עדיין נסגרו, אך המחיר בשוק כבר התעדכן כלפי מטה.

2023 הייתה שנת ההתכווצות: גם כמות העסקאות ירדה, לכ-38.4 אלף, וגם המכפילים נותרו נמוכים, סביב 9.0 – זו הייתה התקופה שבה עלויות המימון הגבוהות והפערים בין ציפיות המוכרים לקונים פגעו בפעילות.

2024 הייתה שנת ההתאוששות: כמות העסקאות חזרה לרמה גבוהה מאוד, כ-44.8 אלף, והמכפיל עלה ל-9.7, אם כי עדיין לא חזר לשיא של 2021. יש לציין שהרכב העסקאות ב-2024 כלל משקל גבוה יחסית לעסקאות טכנולוגיה, שבדרך כלל מתבצעות במכפילים גבוהים יותר בשל מהפכת ה-AI.

המסקנה המעשית מהנתונים היא פשוטה אך חשובה: עסקאות שנעשות בשנים של הייפ נעשות במכפילים גבוהים יותר, שרק בדיעבד עשויות להתברר כיקרות. עיתוי העסקה, לא רק איכות ההיגיון שמאחוריה, הוא בעצמו משתנה שמשפיע על הסיכוי שהיא תצליח.

נקודת המבט של ההנהלה

Mergers and Acquisitions 8

זו, בסופו של דבר, התמצית של כל הניתוח: מיזוג או רכישה הם לא רק החלטה עסקית, אלא גם הבטחה שהחברה נותנת לשוק. סינרגיה ויכולת מימון הם שני הפרמטרים שקובעים אם ההבטחה הזו תעמוד במבחן הזמן, אבל האופן שבו החברה בוחרת לספר על העסקה – מה היא מציגה כמדד להצלחה, ומתי היא מבקשת שהמשקיעים יבחנו אותה – הוא זה שקובע כמה מרווח יש לה כשהמציאות עדיין לא הוכחה במלואה.

להבין מה השוק מתמחר. לספר את הסיפור לפני השוק.

המחקר המלא, כולל הרחבות נוספות ונתונים משלימים, זמין לצפייה באתר אקספוננט. Exponent IR – ייעוץ קשרי משקיעים לחברות ציבוריות ולחברות לפני הנפקה.

רוצים לעבוד יחד? בואו נדבר!

Ready? Set.. Exponent